תנו לישון בשקט

אולי הגיע הזמן להתחיל את הלימודים מאוחר יותר? מחקרים מציבים את שעת היעד: לא לפני 10 בבוקר

לפני לא הרבה שנים, היום שלנו היה מתחיל בשעה מאד מוקדמת. מקומות עבודה נפתחו בשמונה בבוקר, ובשעות החמות של היום הייתה הפסקה קבועה למנוחה ולאוכל. מערכת השעות בבית הספר חפפה את שעות העבודה של ההורים, וילדים, גדולים כקטנים, התחילו ללמוד בשמונה.

באותם הימים ילדים חזרו הביתה בשעות הצהריים. הרחובות נדמו בין שתים לארבע, שקט שרר וכולם הורידו הילוך ונחו, כשהם צוברים כוחות לחציו השני של היום.

כיום, לוחות הזמנים שלנו נראים אחרת לגמרי: יום העבודה מתחיל מאוחר יותר, מנוחת צוהריים כוללת במקרה הטוב 20 דקות של אכילה מול המחשב והמפגש עם המשפחה מתאחר יותר ויותר. הילדים גם הם בפעילות לאורך היום כולו, עם ימי לימודים שהתארכו, צהרונים, חוגים, תנועות נוער ומפגשים חברתיים; מה שלא השתנה עבורם הוא שעת תחילת יום הלימודים.

אמנם ההמלצה של ארגוני הבריאות היא שמתבגרים ישנו 8-10 שעות בלילה, וילדים קטנים אף יותר – אך הלכה למעשה, השילוב בין השעון הביולוגי, העומס והלחץ של חיי היומיום ושעת תחילת הלימודים המוקדמת, גורם להם להיות במחסור כרוני של שינה.

האם תחילת היום המוקדמת בבתי הספר מוצדקת – או שראוי היה להעביר אותה מן העולם?

סביב מחקרים שעוסקים בנושא קיים היום קונצנזוס: דחיית שעת תחילת יום הלימודים עבור מתבגרים עשויה הייתה להביא לשיפור במדדי בריאות, התנהגות, למידה ועוד. מדוע זה לא קורה? מפאת הקשיים הלוגיסטיים: עיכוב ההורים, עומסים בכבישים, צורך במציאת פתרונות עבור אחים קטנים ועוד.

כך, למשל, טוען מחקר בריטי שנערך באוניברסיטת אוקספורד לפני שנים ספורות כי שעת ההתחלה המוקדמת פוגעת בבריאותם של מתבגרים – וכי בני 16 ומעלה צריכים להתחיל את יום הלימודים בשעה מאוחרת יותר, וספציפית – לא לפני עשר בבוקר.

לדברי החוקרים, עד גיל 10 יכולים הילדים להתחיל את יום הלימודים מוקדם יותר, כנהוג כיום – מאחר שהשעון הביולוגי שלהם מאפשר להם ללכת לישון בהתאם בשעה מוקדמת. עם מתבגרים, כאמור, התמונה נראית אחרת לגמרי.

ביום מן הימים, אולי נצלח את המכשולים הללו. כדי שזה יקרה, בואו ניזכר למה על פי המחקרים כדאי לחולל את השינוי ולהעניק לילדינו שינה טובה יותר:

שיפור בביצועים אקדמיים

תלמידים שישנים יותר שעות בלילה מפגינים יכולות למידה משופרות. יכולות הזיכרון, השליפה והעיבוד של מידע טובים יותר. הם פחות עייפים כאשר הם מגיעים הביתה ומשקיעים זמן רב יותר בהכנת שיעורים ובהמשך למידה. בבתי ספר בהם שעת התחלת היום מאוחרת יותר, התלמידים היו מרוכזים וקשובים יותר והממוצעים הארציים גבוהים יותר.

שיפור באיכות השינה

כאשר שעות השינה בפועל תואמות את הדרישות השעון הביולוגי, השינה איכותית יותר – עם שעות שנת REM מחייה ומשקמת, המשפיעה על הבריאות ועל התפקוד היומיומי.

הבריאות הכללית טובה יותר

כאשר השינה מספקת, המערכת החיסונית מתפקדת בצורה טובה ובריאה יותר, יכולת השרירים והעור לשקם את עצמם משתפר, הבריאות הכללית טובה יותר, המשקל נוטה להיות מאוזן והסיכוי לחלות בסוכרת או בלחץ דם גבוה פוחת.

התזונה טובה יותר

באותה המידה בה עייפות מובילה אצל מתבגרים לבחירות תזונתיות שגויות המלאות בקפאין, סוכר, מלח ושומנים, אחרי שנת לילה טובה המתבגרים מתעוררים רעבים, יש להם זמן לאכול ועושים בחירות בריאות ומזינות יותר.

פחות תאונות

בין אם הם על אופניים או צועדים ברגל, כשהילדים ערניים הם קשובים יותר ומוגנים יותר. הם מודעים יותר לסביבה, זמן התגובה שלהם מהיר יותר, וההתנהגויות שקולות ורציונליות, יחסית לגילם.

פחות בעיות התנהגות בבית הספר

כאשר יום הלימודים בחטיבות ובתיכונים מתחיל בשעה מאוחרת יותר, הנוכחות בבית הספר גוברת, האיחורים וההפרעות פוחתים ופחות תלמידים נרדמים באמצע השיעור או נוקטים אמצעים קיצוניים על מנת להישאר ערים. הלמידה רציפה, האנרגיות חיוביות (ביחס לבית ספר, אתם יודעים) – וכמות מקרי האלימות המדווחים יורדת.

הרבה יותר רגועים

שינה ארוכה יותר גורמת למתבגרים להיות פשוט… רגועים יותר. יכולת קבלת ההחלטות שלהם שקולה ורציונלית, מצב רוחם נוטה להיות יציב – ללא התפרצויות או תגובות קיצוניות, והם מפגינים פחות תסמיני דכאון. כשהם ישנים מספיק שעות הם נוטים לראייה מפוקחת יותר על עולם, מתמודדים בצורה טובה יותר עם שינויים ומראים יכולות התגמשות משופרות.