נסו בעצמכם: חדר ילדים בשיטת "קונמארי"

לכוהנת הגדולה של העיצוב יש הרבה מה לומר על סידור חדרי ילדים – ועל הגיל שבו הם יכולים לקחת את העניינים לידיים.

שיטת קונמארי

לגו, מכוניות צעצוע, בובות, צבעים – כל הורה יודע מצוין שכאשר יש ילדים בבית החפצים שלהם גולשים הרבה מעבר לחדר הילדים ומשתלטים על הבית כולו. המלחמה בבלגן, כך נראה, היא קרב שלא יסתיים לעולם.

מארי קונדו, מלכת ארגון הבית שכבשה את העולם בזכות רב המכר שלה "סוד הקסם היפני", יודעת להפוך גם את הבית המבולגן ביותר למקום מסודר, מאוורר ונעים.

על פניו, נראה שהחוקים המינימליסטיים של "שיטת קונמארי" מתאימים רק לבתים שלא גרים בהם תינוקות וילדים, אבל קונדו היא אמא בעצמה והיא מצאה את הדרך לחיות נטול בלגן גם כשיש ילדים בתמונה.

קבלו כמה עקרונות וטיפים לגמרי מציאותיים ויישומיים לסידור חדר הילדים:

תתחילו מוקדם

ילדים יכולים ליישם את שיטת קונמארי כבר מגיל שלוש. ילדים בגיל הזה יכולים להתחבר בקלות לעקרונות העיקריים של השיטה: שומרים רק חפצים ש"מעוררים שמחה בלב" ואת השאר תורמים או זורקים, לצד החלטה על מקום קבוע שבו יאוחסן כל פריט.

את תהליך המיון והסינון אמנם מומלץ להתחיל מגיל שלוש, אבל קונדו מצהירה שאף פעם לא מוקדם מדי ללמוד איך לסדר. לשיטתה, ברגע שהילד לומד ללכת אפשר ללמד אותו לאסוף בגדים וצעצועים מהרצפה, להתאים זוגות גרביים וכו'. לדבריה, "כאשר ילדים מסגלים לעצמם את ההרגל לקפל את הדברים שבהם הם משתמשים ביומיום ולשים אותם במקום המתאים, קל להם יותר בהמשך ללמוד לסדר כל דבר".

דוגמה אישית לשיטת קונמארי

תנו דוגמה אישית

אם הבגדים שלכם מפוזרים על הרצפה והכלים המלוכלכים מהבוקר עדיין מחכים בכיור גם בשעת ארוחת הערב, אל תצפו שהילדים שלכם ייקחו ברצינות את נושא הסדר והניקיון.

קונדו טוענת שחשוב לנקות ולסדר ליד הילדים כבר מגיל צעיר מאוד, ולהראות להם שאנחנו נהנים מזה. "אני מקפלת כביסה ליד הילדות שלי", היא אומרת, "אני רוצה שהן ילמדו שלסדר זה תהליך נעים ומהנה".

קונדו מסבירה שחייבים ללמד ילדים איך ההרגשה לחיות בבית נקי ושאנשים יכולים ליהנות מלסדר את הבלגן של עצמם. היא טוענת שמניסיונה כאמא, ילדים שלוקחים חלק בסידור וניקיון הבית לומדים "לשים לב לדברים, להכיר תודה ולפתח משמעת".

העיקרון המרכזי מהשיטה שחשוב ליישם עם הילדים הוא שלכל דבר יש את המקום שלו, את "הבית שלו". ברגע שמסדרים ומקצים אותו לכל פריט, קל לאמץ את ההרגל של החזרת החפצים למקומם אחרי שמסיימים לשחק.

הילדים יודעים לאן כל חפץ שייך, הם לא מוצפים בחפצים ובפריטים מיותרים מפני שאת מה שהם לא אוהבים הם כבר זרקו, והקשר שלהם לחפצים שכן נשארו רק מתחזק.


עוד בנושא:

לילות לבנים: כך תהפכו את חדר השינה לגן עדן

שובב או ביישן? כך תעצבו חדר שמתאים לצרכים של הילד שלכם

כל אחד אחראי על הבלגן של עצמו

הרעיון של הסידור בשיטת קונמארי מתבסס על קבלת החלטות אישית, גם אם אחרים לא מסכימים.

חלק מרכזי בתהליך הוא חיבור לחפצים שמעוררים שמחה בלב ולאלה שלא, ולכן חשוב שהילדים יקבלו את ההחלטות לגבי החפצים של עצמם.

בתהליך המיון והסינון, אם פריט מסוים משמח את הילד אבל ההורה ממש היה שמח להיפטר ממנו, תיאלצו להתגבר ולהשאיר אותו.

לכל דבר יש "בית"

חשוב לייצר גבולות ומתחמים לכל החפצים. קודם כל, צריך להחליט על האזור שבו יאוחסנו הצעצועים – אם בחדר המשחקים, בחדר שינה או באזור אחר בבית.

אמרו לילדים שהם אלה שאחראים לאזור הזה ושם יהיו הצעצועים בזמן שלא משחקים בהם.

ברגע שמחליטים, למשל, שלכל ילד יש 3 מגירות לאחסון הצעצועים, קל יותר לייצר את הגבולות אפילו לפני שצעצועים חדשים נכנסים לבית.

הילד יכול לשמור חפצים רק בכמות שנכנסת למקום שהוקצה לאחסון שלהם. חשוב לאחסן יחד פריטים מאותה קטגוריה: בגדים עם בגדים, ספרים עם ספרים, פאזלים עם פאזלים וכן הלאה.

חשוב שהילדים יידעו היטב מה המקום המיועד לכל פריט וכך יהיה להם קל יותר לסדר.

ככל שהחפצים של הילד יהיו ממוינים ומסודרים יותר הם יהיו נגישים וזמינים יותר עבורו וכך תהיה לו יותר מוטיבציה להשתמש בהם, לשחק וליצור.

מה מעורר שמחה בלב שלי?

בתהליך מיון וסינון הצעצועים, הבגדים או הספרים מניחים תחילה הכל בערימה. אם יש יותר מילד אחד, צרו ערימה נפרדת לצעצועים של כל ילד וערמה נוספת לצעצועים משותפים.

חשוב להסביר לילדים מה אנחנו מנסים לעשות. קונדו מסבירה: "תגידו להם 'יש לכם קצת יותר מדי צעצועים, בואו נשמור את אלה שאתם באמת אוהבים ונהנים מהם.

תופתעו לגלות עד כמה ילדים נרתמים לעניין". בשלב הבא עוברים פריט-פריט, מחזיקים אותו ביד, ומנסים להרגיש אם הוא מעורר שמחה בלב. אם מבחינת הילד כל צעצוע מעורר בו שמחה, בקשו ממנו לדרג מי יותר ומי פחות.

דרך טובה לסייע לילדים להיפטר מחפצים אהובים היא להסביר שהם עוברים לתרומה ויקבלו בית חדש עם ילדים שזקוקים להם וישמחו בהם.

מה עושים עם ציורים ויצירות של האמנים הקטנים?

קונדו משייכת את היצירות האלה לקטגוריית החפצים שיש להם ערך רגשי ולכן יש לגשת אליה בסוף התהליך, אחרי שגם אתם וגם הילד "התאמנתם" מספיק בלזהות מה מעורר שמחה בלב ומה פחות.

הילדים צריכים לשמור כל יצירה שעדיין משמחת אותם, "לא משנה במה מדובר ומה אחרים חושבים", אומרת קונדו.

היא מזכירה שההתרגשות הגדולה סביב ציורים ופרויקטים שעושים בבית הספר מתרחשת בעיקר ברגע שמביאים אותם הביתה לראשונה ואז כולם גאים ושמחים.

אם מחליטים לשמור את היצירה, חשוב לתייק אותה בתוך קלסר או גליל קרטון ואם היא ממש משמחת את הילד אז תציגו אותה לראווה.

מה עושים עם הספרים?

קונדו ממליצה ליצור סוג של "היכל תהילה" עבור הספרים שהילדים הכי אוהבים ושהם קוראים בהם הכי הרבה. כאשר יש עומס גדול של ספרים וחפצים קשה לנו יותר לקבל ולהעריך מידע חדש.

המרחב שנוצר בבית אחרי שמסדרים את הספרים מאפשר ליותר מידע להגיע אלינו בזמן המתאים. יש ספרים מאוד אהובים שכבר סיימו את תפקידם בחיי הילד והוא יכול להודות להם ולהיפרד מהם לשלום.

צרו קשר

ראינו שהתעניינת ב"קונמארי" לגיל הרך,
רוצה לדבר על זה?

popup-image popup-image