זה מה שקורה לשינה שלנו בשלוש בבוקר

כולנו יודעים שחשוב לישון הרבה. אבל יש גם משמעות לתזמון השעות שבהן אתם ישנים.

עניין של טיימינג

בעולם אינטנסיבי כמו זה שבו אנחנו חיים, רובנו ישנים פחות מדי. ההמלצות הרשמיות ידועות בדרך כלל, וסובבות סביב שמונה שעות שינה בלילה לאדם בוגר. אולם בפועל, מעטים אלו שמצליחים לעמוד בהן באופן עקבי תוך שילוב עבודה, משפחה, בילויים ולא פחות מכך – מסכים. אבל האם יש יתרון לשינה בשעות מסוימות על פני אחרות? או במילים אחרות – האם יש משמעות לתזמון הספציפי ביממה שבו אנחנו בוחרים לישון, ולא רק לכמות השעות הסופית שאנו ישנים?

החוקרים במעבדת שינה ונוירו-אימונים באוניברסיטת קליפורניה, סבורים שאכן קיים הבדל באיכות השינה בהתאם לתזמון שבו נקבעה על פני היממה, ולא רק בהתאם למשך השינה. קשורים לזה מחזורי הישנה לאורך הלילה, והאופי שבו הם משתנים במהלך אותן השעות.

מחזורי השינה כוללים בתוכם כמה שלבים, כשהעמוק שבהם הוא שנת ה-REM – תנועות עיניים מהירות – הידועה בעיקר כשלב שבו מתרחשת החלימה. אבל זהו לא התהליך היחיד שמאפיין את השינה הזו:  עיקר תהליכי הגדילה, השיקום ובעצם ה”תיקון” של הגוף מתקיימים במהלך השלב הזה – ולכן הוא נחשב השלב החיוני יותר של השינה (ואם נירדם ונתעורר לפניו – אולי נרגיש כאילו בכלל לא ישנו). ככל שהשלב הזה ארוך יותר, נחשבת השינה איכותית ובריאה יותר לגוף האדם.

אלא שמסתבר, טוענים החוקרים, כי מחזורי השינה שומרים על יציבות יחסית בכל הנוגע לאורכם, ונמשכים  כ-90 דקות לאורך השינה – אולם מתחלקים אחרת בין השלבים השונים בחלקים שונים של הלילה. בעוד בחלק המוקדם של הלילה חלק גדול יותר מכל מחזור שינה אינו שנת REM, אלא שינה קלילה יותר (שגם לה, אגב, יתרונות משלה), בשעות מאוחרות יותר מתארך השלב המעמיק של השינה והופך משמעותי יותר.

ומה שמפתיע עוד יותר הוא העובדה שאת השינויים האלה מייחסים החוקרים לא לשאלה כמה מחזורי שינה חלפו מאז הנחת ראשך על הכרית, אלא לשעת היממה עצמה. השינוי, על פי ממצאי המחקרים במעבדה, מתרחש בשעות מסוימות בלילה, ככל שמתקדמים לכיוון הבוקר. אם נניח סיימתם בינג’ עצבני, למדתם למבחן או חזרתם מבילוי לילי, והלכתם לישון בשעה שלוש בבוקר, סביר שתצללו ישירות לתוך השינה העמוקה – מבלי לעבור את מחזורי השינה שבהם נוכחים יותר השלבים הקלילים; כך שלאמירה העממית שאולי שמעתם מסבתא שלכם, לפיה “שעת שינה לפני חצות שווה שתיים אחרי חצות”, אין בהכרח ביסוס במציאות.

באיזה שעה הכי כדאי לישון

ימים (לא) כלילות

מי שעלול להיפגע מהעניין, במידה כזו או אחרת, הם עובדים במשמרות לילה – שנאלצים להימנע מלנצל את השעות הנכונות יותר לשינה ולהמירן בשעות אפקטיביות פחות. ואכן, נמצא קשר מחקרי בין עבודה לילית קבועה ובין בעיות כמו השמנה, התקף לב וגם פגיעה בזיכרון. מי שאינם מחויבים מכוח הנסיבות בהחלפת שעות היום או הלילה, אומרים החוקרים, כדאי שלא יחליפו את השעות מיוזמתם – ויתרגלו באופן עקבי לשינה סדירה בשנות המומלצות.

ומה לגבי שינה בשנות הצהריים? לא רק שהנחיצות שלה שנויה במחלוקת, יש הסבורים כי היא פוגעת בבריאות אם אינה קצרה ומתוזמנת היטב. בניגוד לשנת הלילה, מאופיינת שנת הצהריים במעבר כמעט מיידי של המוח לשלב החלום, ולכן אנו נוטים לזכור ממנה חלומות גם כשהיא קצרה.

בשורה התחתונה, השינה ביום נחשבת איכותית פחות משנת הלילה, משום שבאופן טבעי מערכות הגוף מתכוננות בשעות האלה לפעילות ולא למנוחה כפי שקורה בלילה. לכן אדם שלא ישן לילה שלם יזדקק ליותר שינה ביום כדי להגיע לאותה מידה של חיוניות כמו זו שנתנה לו שנת לילה. אם יש לכם את הפריבילגיה לתזמן את השעות בהן אתם ישנים – כדאי בהחלט שתיקחו גם את זה בחשבון.

אולי יעניין אותך גם:

הנה לא ינום

הנה לא ינום

אם חשבתם שתנומה קצרה לאורך היום תעזור להשלים שעות שינה אבודות – תחשבו שוב.

קראו עוד >

אולי יעניין אותך גם:

להתעורר זה עניין של טיימינג

להתעורר זה עניין של טיימינג

יש שתי תופעות שקשורות לשינה שרובנו היינו שמחים לאמץ: הראשונה – האפשרות להירדם מתי שרק רוצים, אפילו לפרקי...

קראו עוד >
צרו קשר

ראינו שהתעניינת בעניין של טיימינג,
רוצה לדבר על זה?

חייגו 077-2313230 או השאירו פרטים

popup-image popup-image