המלחמה העולמית בטפיל השינה הקטלני

הכירו את המחקר פורץ הדרך שפיצח את מבנה הגנום של זבוב הצה-צה האפריקני, מחולל “מחלת השינה הקטלנית”. כמו תמיד, גם בסיפור הזה יש נקודה ישראלית.

נלחמים בטפיל השינה

אין כמעט ישראלי שלא שמע על קדחת הדנגי, אותה מחלה טרופית דמוית שפעת עם חום המועברת על ידי יתושי הדנגי ואורבת למטיילים ביעדים החביבים עליהם במיוחד: במזרח הרחוק ובדרום אמריקה, יעדי טיול מועדפים על התרמילאים הישראלים.

אך מסתבר שיש עוד מחלה משמעותית שנגרמת על ידי חרקים, וליתר דיוק, על ידי זבובים – וזו, מסתבר, אחת מהמחלות הקטלניות בעולם אשר גבתה עד היום קורבנות אינספור. מדובר על מחלת השינה (African Trypanosomiasis) הנפוצה באזור ספציפי בעולם – באפריקה, מדרום לסהרה, במדינות מוכות עוני ומלחמות.

גורם המחלה הוא טפיל ה- Trypanosoma brucei הקטלני המועבר בין בני אדם ויונקים אחרים בסיועו של זבוב הצה-צה, המאפשר לו להתרבות בבלוטות הרוק שלו ומדביק את היונקים שאת דמם הוא מוצץ. עם ההדבקה הטפיל חודר לזרם הדם ובשלב הבא גם למערכת העצבים.

המלחמה העולמית בטפיל השינה הקטלני

שמה של המחלה האיומה ניתן לה כיוון שבשלב המתקדם שלה הטפיל מצליח לעבור ממערכת הדם למערכת העצבים והחולה לוקה בבלבול ובחוסר קואורדינציה. כמו כן, הוא מפתח סימנים של מחלות נפש קשות וסובל מנדודי שינה בלילה ומישנוניות ביום. בשלב האחרון של המחלה החולה לוקה בתרדמת שלאחריה הוא נפטר. למחלה מספר זנים, כאשר הקטלני שבהם גורם להידרדרות מהירה במצב החולה, וללא טיפול מידי – למוות ודאי.

מנתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) עולה כי מספר הנדבקים במחלה עומד כיום על 50,000 עד 70,000 איש מדי שנה, המפוזרים ב-36 מדינות אפריקניות כאשר בסך-הכל קרוב ל-60 מיליון בני-אדם נמצאים בסכנת הידבקות במחלה הקטלנית.  

אולי יעניין אותך גם:

שלא יהרסו לכם את הלילה

שלא יהרסו לכם את הלילה

אם מתקפת היתושים הקיצית מדירה שינה גם מעיניכם (או יותר גרוע – מעיני הילדים שלכם), זה הזמן להתעדכן...

קראו עוד >

מחלת השינה ידועה לתושבי אפריקה מזה דורות, אך זיהויו של הטפיל מחולל המחלה נעשה רק בתחילת המאה ה-20 בעקבות מגפה גדולה שתקפה את מרכז אפריקה. מעניין לציין שבמקביל למחקר התרופתי נעשו ניסיונות מגוונים להשמיד את זבובי הצה-צה ואף נוצר תחום מקצועי חדש שעסק במיגור הזבובים. העובדים בו היו בדרך צעירים שכונו “נערי זבובים”, וכל תפקידם היה לאתר ולהשמיד את החרקים המסוכנים. המשכורת אגב ניתנה להם בהתאם למספר הזבובים המתים.

אך כל זה כמובן שלא פתר את הבעיה מהשורש ובמשך שנים חיכו תושבי היבשת השחורה לפריצת דרך מדעית שתציל אותם מאימת הטפיל הקטלני. זו כנראה הגיעה ממש בשלהי השנה שעברה, עם קבוצת מחקר בינלאומית שהצליחה לפצח את הרצף הגנומי ואת המבנה התלת-ממדי של הטפיל מחולל המחלה.

כמו במקרים רבים אחרים, יש בסיפור הזה גם נקודה ישראלית: את קבוצת החוקרים הוביל פרופסור ניקולאי סיגל מאוניברסיטת מינכן והשתתפו בו חוקרים מגרמניה, מארה”ב, מאנגליה ומישראל. יתרה מזאת, פענוח מבנה הגנום התבצע בעזרת שיטה חדשנית שפיתח ד”ר נעם קפלן מהפקולטה לרפואה בטכניון.

במסגרת המחקר אותו ערכו גילתה קבוצת החוקרים קשר ייחודי בין  ארגונו המרחבי של גנום הטפיל הקטלני לבין מנגנון החלפת האנטיגן שלו, כלומר החלבון שאותו מזהה מערכת החיסון האנושית. מנגנון החלפת האנטיגן הוא זה שמאפשר ל- Trypanosoma brucei לחמוק ממערכת החיסון של האדם הנגוע ולהביא לסימפטומים הקשים עד למוות הוודאי. אמנם תרופה ישירה למחלה טרם פותחה מאז הגילוי, אך להערכת החוקרים – תגלית גנטית כבירה זו תאפשר בעתיד לפתח טיפולים שיגנו על האוכלוסייה המועדת להידבקות. פריצת הדרך מאחורינו – עכשיו, הפתרון המעשי הוא רק שאלה של זמן.

אולי יעניין אותך גם:

בין ערות לשינה

בין ערות לשינה

שלבי הדמדומים בתחילת השינה ולפני היקיצה עשויים להיות מלווים בהזיות ואף בשיתוק חלקי. למה זה קורה ועד כמה...

קראו עוד >
צרו קשר

ראינו שהתעניינת בנלחמים בטפיל השינה,
רוצה לדבר על זה?

חייגו 077-2313230 או השאירו פרטים

popup-image popup-image