בין ערות לשינה: הרגע שבו מתחילים לאבד אחיזה במציאות

החוקרים עסוקים לא מעט בדקות שלפני ההירדמות, בהם הגבולות מיטשטשים והמחשבות מתחילות לנדוד למקומות מוזרים. מה הם יודעים לספר לנו על זה?

אזור הדמדומים

אלה הרגעים שכל היום שעבר מתנקז אליהם, ולעתים גם המחשבות על יום המחרת: הזמן הרגיל שלוקח לרוב האנשים להירדם בלילה הוא בין 10 ל-20 דקות ובדקות האלה, שבהן שוכבים במיטה, מתרחש תהליך קסום ומרתק – פיזי ונפשי. הזמן הקצר שמוקדש להירדמות מאפשר להיזכר באירועי היום, לתכנן את מה שקורה מחר, לחשוב על הדברים שהצליחו לכם, הקשיים בהם נתקלתם, על הישיבה החשובה שהייתה בעבודה, האמירה המצחיקה של אחד הילדים, הדייט שהיה או המבחן שמחכה מחר. המחשבות מתרוצצות בראש והמחשבות האלה יכולות להיות מטרידות ולגרום לקשיים בהירדמות, או שפשוט הן תתמוססנה לאט-לאט אל תוך השקט המבורך של השינה.

מה קורה בראש לפני שנרדמים? מה מחולל את אותה שקיעה אל עולם החלומות? לכל אחד ואחת קצב הירדמות שונה המושפע מגורמים שונים. מחקר מצא כי איכות השינה שלכם תפחת אם ייקח לכם יותר מחצי שעה להירדם. הקושי להירדם מפעם לפעם נורמלי לחלוטין: לפעמים קשה ‘לכבות’ את המוח מכיוון שמודאגים ממשהו או בגלל אירוע חריג בחיים. לעתים, אחרי יום מפרך, נרדמים במהירות, בתוך דקות ספורות. גם זה נורמלי. לא משנה כמה דקות לוקח לכם להירדם, התהליך דומה אצל כל אחת ואחד.

ממצב של נמנום ל”אובדן הכרה”

שינה משמשת לחידוש האנרגיה של הגוף ולייצור תאים, תמיכה בתהליכי למידה וזיכרון, ויסות מצב הרוח, חילוף החומרים והחשק המיני. המוח מייצר שני סוגים שונים של שינה – שינה איטית (SWS) המכונה שינה עמוקה, ושינה שכוללת תנועת עיניים מהירה (REM) הנקראת גם שינה חולמת. מרבית שעות השינה בלילה הן מסוג השינה העמוקה, המאופיינת בגלי מוח גדולים ואיטיים, שרירים נינוחים ונשימה איטית ועמוקה, שעשויים לעזור למוח ולגוף להתאושש לאחר יום ארוך.

הכניסה למצב של שינה כוללת סדרה של אירועים מתוזמרים שמרדימים את המוח בשלבים. מבחינה טכנית, השינה מתחילה באזורי המוח המייצרים SWS. כיום יש למדענים ראיות לכך שקבוצות תאים מסוימות במוח מופעלות כדי לגרום למצב של “אובדן הכרה”: זהו המצב ההיפנוגגי, רגעים קצרים של טשטוש בהם במעבר הרגיל לשינה המוח מתחיל להיות מושפע לראשונה מהנמנום, והוא מסתיים כאשר מאבדים סוף סוף את ההכרה. מדובר בחלק קצר בתהליך, אך הוא זה שמסמן את המעבר מערות לשינה – מצב קוגניטיבי של מעין “פיצול תודעתי טבעי”. במילים פשוטות: הרגע שבו אתם מתחילים לאבד אחיזה במציאות.

הרגע שבו מתחילים לאבד אחיזה במציאות

בכתבה שפורסמה ב”אטלנטיק” האמריקאי, תואר מצב זה במחקר שבחן באופן אינטנסיבי אדם יחיד, כאשר הוא עבר שוב ושוב למצב שינה בזמן שהפעילות החשמלית של המוח תועדה באמצעות אלקטרודות. הנרדם התבקש ללחוץ על כפתור כאשר הוא חווה מחשבה או דימוי, ולדווח על כך באופן מילולי לחוקרי השינה. התיאורים היו מוזרים ומשעשעים למדי: “להכניס סוס למארז כינור ולרכוס אותו”, “הביטוי ללמוד לצרוך במודע מאדון” ועוד שלל משפטים חסרי פשר.

החוקרים משערים כי כאשר נכנסים לשינה, המוח מפרק בהתמדה את המושגים בהם משתמשים כדי לפרש את העולם, מה שמוביל לרגעי חוויה שאינם מוגבלים על ידי המסננים הנפשיים הרגילים שלנו. הפילטרים היומיומיים מוסרים והשליטה העצמית והזיכרון אינם בתפקוד מלא, אפילו רחוק מכך. מכאן אותו טשטוש תודעתי קצר וחוסר יכולת לתאר את המציאות או המחשבות בצורה ברורה והגיונית: בשלב הזה עובר הגוף למצב של שינה עמוקה.

חוקרי שינה רבים מתעמקים בשלבי ההירדמות ובתודעת האדם ברגעים שלפני השינה. “המעבר לשינה מספק הזדמנות ייחודית, שכן ניתן ללמוד כיצד שינויים בתודעה קשורים לשינויים בפעילות המוחית”, צוטטה ב”אטלנטיק” פרנצ’סקה סיקלרי, חוקרת שינה ותודעה בבית החולים האוניברסיטאי בלוזאן בשוויץ, “תהליך זה איננו רק בסיסי בחקר התודעה, אלא גם יכול לשפוך אור על הפרעות שינה הקשורות למעבר לא תקין לשינה”. הנה עוד חלק ממסתורי החיים שכדאי לחשוב עליהם רגע לפני שנרדמים.

צרו קשר

ראינו שהתעניינת באזור הדמדומים,
רוצה לדבר על זה?

חייגו 077-2313230 או השאירו פרטים

1
popup-image popup-image