הצג הכל

4 תופעות מוזרות, רגע לפני שנרדמים או מתעוררים

שלבי הדמדומים בתחילת השינה ולפני היקיצה עשויים להיות מלווים בהזיות ואף בשיתוק חלקי. למה זה קורה ועד כמה זה נפוץ?

מכירים את הרגע הזה בלילה, בדיוק לפני שאתם נרדמים, שבו אתם מרגישים כאילו אתם נופלים ממקום גבוה ואז מתעוררים בבהלה? התחושה הזו שמוכרת לרבים, נקראת “קפיצת הירדמות”, והיא מתרחשת בשלב שבו הגוף נמצא במעין מצב ביניים שבין ערות לשינה, מצב שבו התודעה עדיין פעילה.

כשמדברים על שלבי הביניים הללו נוהגים להתייחס לשלב ההיפנוגוגי, שהוא השלב שמאפיין את תחילת השינה, והשלב ההיפנופומפי שהוא שלב טרום היקיצה. מכיוון שבגוף מתרחשים תהליכים שונים לחלוטין במצב של ערות ובמצב של שינה – במצבי הביניים עשויים להתרחש תופעות שונות, חלקן נעימות יותר וחלקן פחות, אשר למדע עדיין אין הסברים מדויקים לגביהן.

הזיות: אנשים מסוימים מדווחים בשלבים ההיפנוגוגי וההיפנופומפי על הזיות חיות, צבעוניות, בדרך כלל קצרות, כשחלקם חווים הזיות של ראייה, שמיעה או מגע. הזיות שמופיעות לפני ההרדמות מכונות הזיות היפנגוגיות, ואלו שבעת ההתעוררות – הזיות היפנפומפיות. ההזיות מתרחשות כיוון שחלק ממנגנון החלום מופעל, אף כי מבחינת התודעה מדובר במצב של ערנות. אנשים שחווים הזיות כאלו מדווחים לעיתים כי ראו שדים ומפלצות, כשלפעמים יצורים אלו יושבים עליהם בעוד הם אינם יכולים לזוז.

אפקט טטריס: התופעה מתרחשת כשאנשים מקדישים את מלוא תשומת לבם לפעילות מסוימת במשך זמן רב, עד שהיא מצליחה לחדור למחשבות, לדימויים ואף לחלומות שלהם. כך למשל אחרי שמבלים יום שלם על סירה, או שעות ארוכות בין גלי הים, אנשים רבים מרגישים בזמן שהם מנסים להירדם כאילו גלים מזיזים את גופם. התופעה מתרחשת בעיקר בשלב ההיפנוגוגי.

קפיצת הירדמות: קפיצת הירדמות נובעת מכיווץ מהיר של השרירים לאורך הגוף שמלווה גם בתחושת נפילה. התופעה יחסית נפוצה והיא מופיעה אצל כ-70% מהאוכלוסייה מדי פעם, ואצל כ-10% באופן יומיומי. המדע טרם הצליח להצביע בוודאות על הסיבה להתרחשותה. אחת התיאוריות בנושא היא שכיווץ השרירים הפתאומי נובע מהשינויים שמתרחשים במוח ובגוף במעבר בין ערות לשינה. נמצאו כמה גורמים שמעלים את הסיכוי להופעתה: צריכה מוגברת של קפאין, צריכת סמים מעוררים, עייפות קיצונית, לחץ וחרדה, ופעילות ספורטיבית אינטנסיבית ממש לפני השינה.

שיתוק שינה: תופעה זו היא אחת התופעות הפחות נעימות שנלוות לשלבים ההיפנוגוגי וההיפנופומפי. במצב זה האדם מודע לסביבה, אבל גופו משותק – המוח מודע למתרחש אבל הגוף עדיין נמצא במנוחה, ולכן האדם לא מצליח לזוז. לעיתים נלוות לשיתוק גם הזיות.

עדיין לא ברורה הסיבה לשיתוק בזמן השינה, אבל נמצא קשר מסוים בינו לבין נרקולפסיה (מחלה שמתאפיינת בפרצי שינה בלתי צפויים במשך היום). כמה גורמים כנראה קשורים להתרחשות השיתוק הזמני: שינה על הגב, עייפות רבה שמלווה בשינה לא סדירה ונמנומים, לחץ ומתח נפשי.

התופעות השונות שמאפיינות את השלבים ההיפנוגוגי והיפנופומפי אינן פוגעות בבריאות, אבל מומלץ להתייעץ עם רופא כשיש חשש כי הופעתן נובעת ממחלות שונות, או כשהן מייצרות חרדה שפוגעת באיכות השינה. אפשר לנסות להפחית את הופעתן על ידי הקפדה על שינה מספקת, והימנעות מאלכוהול וסמים.

 

סגור

חברת עמינח

מוקד קשרי הלקוחות בטלפון: 077-9966630
שעות פעילות המוקד: ימים א' -ה' 08:30-16:30
מייל: crm@aminach.co.il
לייעוץ לפני רכישה אתה מוזמן להתקשר אלינו 077-2313230

לייעוץ לפני רכישה

popup-image popup-image